הקדמה:

תלמידים שלא בחרו בהגברה מדעית לומדים בכיתה י יחידה פנימית המכונה 'מבוא למדעים' או 'מדע וטכנולוגיה לכל'. אצלנו בביה"ס מציעים לתלמידים יחידה בכימיה, ביולוגיה ולימודי סביבה. הסילבוס המוצג להלן הוא סילבוס שאני בניתי לקורס 'לימודי סביבה' במסגרת זו.

מטרות בתחום הקוגניטיבי ובתחום הערכי-רגשי

1. הכרת בעיות הסביבה העיקריות: שינוי האקלים, זיהום ופסולת, צמצום השטחים הפתוחים.

2. הכרת מושגים מרכזיים בלימודי סביבה: נחלת הכלל, פיתוח בר-קיימא וצדק בין-דורי, מגוון המינים, שירותי מערכת אקולוגית, אופטימיזם טכנולוגי.

3. רכישת מיומנות למידה (פירוט להלן)

4. גיבוש עמדה: פיתוח מסוגלות אישית לנקיטת עמדה ואימוץ התנהגות תואמת.

מיומנויות:

1. השגת מידע ממקורות מוסמכים (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, שירות מטאורולוגי, רשות הכנרת ועוד).

2. קריאת גרפים וניתוחם

3. שימוש בסיסי באקסל: בניית טבלאות והפקת גרפים דו-מימדיים.

4. בניית מצגות מורכבות והצגתן בפני הכיתה.

נושא אורך: הכנרת

הנושא ילמד באופן אורכי, כלומר בכל שיעור נעסוק בכנרת במשך כמה דקות בתחילת השיעור, ובהתאם להתקדמות בנושאים רלוונטיים אחרים. בתום תקופת הלימוד נעשה הערכה כללית של נושא האורך.

·       בדיקה שבועית של המפלס ורישום בגיליון אקסל משותף בגוגל דרייב. בתום כל מחצית הפקת גרף.

·       המאזן השוטף בכנרת: אלו מים נכנסים לכנרת (מקורות הכנרת) ואילו מים יוצאים ממנה: אידוי, מים לצריכה ולחקלאות, מים לירדן במסגרת הסכם השלום (מה האינטרס לישראל?).

·       אילו שירותי מערכת מקבלים מהכנרת: מים, דיג, נופש, קליטת פחמן דו-חמצני ושחרור חמצן.

·       מהם האיומים על הכנרת: ירידת מפלס והמלחה, דיג יתר, כניסת מינים פולשים, זיהום ויוטריפיקציה.

·       אילו יצורים חיים בכנרת ובסביבתה. מהו מארג המזון.

·       הכנרת כנחלת הכלל. מי אחראי?

·       סיום בכנרת, כולל הפלגה במעבדה הצפה. הגשת דוח סיור.

נושאי לימוד עיקריים:

1. מהם גזי חממה, מדוע הם גורמים להתחממות, כיצד מודדים את ריכוז הפחמן הדו-חמצני (להלן פד"ח), ניתוח גרף העלייה בריכוזו, הקורלציה בין עליית ריכוז הפד"ח לעליית הטמפ'. מהם הגורמים לעליית ריכוז הפד"ח: כלכלת הדלקים הפוסיליים.

מה עלולות להיות ההשלכות של המשך ההתחממות הצפויה. מה ניתן לעשות.

מכחישי שינוי האקלים וטענותיהם.

מיומנויות: איתור מידע מדעי מוסמך, ניתוח גרף.

2. גורמים נוספים להתחממות: פליטת מתאן מתעשיית הבשר, צמצום האלבדו, הפשרת פרמפרוסט (קרקע קפואת עד), משוב חיובי.

3. השפעת עליית הטמפרטורה על האוקיינוסים: החמצת אוקיינוסים, האטת חילופי הגזים – השפעתם על היצורים החיים באוקיינוס. איי הפלסטיק הצפים באוקיינוס והשפעתם.

4. בעיית האשפה וההתמודדות איתה בישראל. איסוף מידע מאתרי הרשות המקומית והמשרד להגנת הסביבה. כיצד מטפלים באשפה במשגב.

סיור מודרך במטמנת אבליים (ליד אעבלין) בה מוטמנת האשפה מהאזור. הגשת דוח סיור כולל תמונות מהסיור.

דיון בנושא צדק סביבתי: מיקום המטמנות בפריפריה המוחלשת חברתית. ההיבט החברתי-סביבתי: השכבות החזקות בחברה מייצרות יותר אשפה מהשכבות החלשות וסובלות פחות מהשלכותיה הסביבתיות.

5. זיהום אוויר בישראל: גורמים עיקריים, שיטות ניטור. השלכות זיהום האוויר.

הכרת חוק אוויר נקי (2008).

6. צמצום השטחים הפתוחים בישראל: תמונת מצב 2019. גורמים לצמצום השטחים הפתוחים. שירותי מערכת אקולוגית שניתנים ע"י השטחים הפתוחים. השלכות צמצום השטחים הפתוחים על מגוון ביולוגי. צמחים ובעלי חיים נכחדים, מה הבעיה בזה?

סיור ל'דרך התנ"ך' במכמנים, משם נשקף נוף מערבה עד הים, שכמעט כולו בנוי, מגודר וחסום בכבישים.

7. הגידול באוכלוסייה בעולם ובישראל. תחזיות הבנק העולמי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. הקבוצות בעלות שיעור הילודה הגדול בעולם ובישראל. גורמים לגידול האוכלוסייה. השלכות על הסביבה בהווה ובעתיד.

התחזיות של רוברט מלתוס, 'פיצוץ האוכלוסין' של פול ארליך. 'המהפכה הירוקה' בחקלאות. תחזיות לצריכת מזון ב-2050. ניסיונות לפתור את המחסור הצפוי באמצעות 'בשר מתורבת', חקלאות אנכית, התפלה ועוד.

8. אופטימיזם טכנולוגי: האם ניתן לפתור את בעיות הסביבה באמצעות המדע והטכנולוגיה?

Geo engeeniring, אנרגיה גרעינית, גידולים מהונדסים גנטית, ערי-ענק ועוד. או במלים אחרות: האם אפשר להמשיך ולחיות כפי שאנחנו חיים "עסקים כרגיל"?

9. תרבות הצריכה: איסוף נתונים על עלייה בצריכה מ-1950. למה מעודדים אותנו לקנות עוד ועוד? מהן השיטות בהן משתמשות חברות הפרסום, האם ניתן להסתפק בפחות ועדיין להיות מאושר.

-התלמידים יבצעו סקר צריכה (כל כמה זמן אתה מחליף את הטלפון, כמה זוגות נעליים יש לך, איך אפשר לשמח אותך, וכד' – התלמידים בעצמם יחברו את השאלות ויכינו את הסקר לביצוע בשכבה שלהם).

10. מהי 'נחלת הכלל' (the commons)? מהי 'הטרגדיה של נחלת הכלל'? כיצד הרדין מציע להתמודד עם בעיות הסביבה, מה דעתך על הצעה זו?

כיצד תפיסת נחלת הכלל באה לידי ביטוי בחקיקה בישראל.

11. 'פיתוח בר–קיימא': מקורות הרעיון שניתן להבטיח פיתוח כלכלי באופן שלא יפגע בכדור הארץ ויבטיח משאבים גם לדורות הבאים. ביקורת שהושמעה על תפיסה זו.

צדק בין דורי: משמעות המונח. איך היית מרגישה אם הורייך לקחו הלוואה ואת היית צריכה להחזיר אותה? האם דרך החיים שלנו מהווה איום על הדורות הבאים?

11. דרכי התמודדות: אנרגיה ממקורות מתחדשים, התייעלות אנרגטית, צמצום פליטות פד"ח באמצעות חקיקה, מס פחמן, צמצום הצריכה, ועוד.

לאחר שלמדו על הבעיות, התלמידים יתבקשו לגבש פתרונות משל עצמם.

במהלך הלמידה תלמידים יכינו כרזות ואינפו-גרפיקה לתלייה במפלס של שכבת י. תלמידים שיהיו מוכנים להציג נושאים מתוכנית הלימוד בפני כיתות האם שלהם יקבלו בונוס.